יום בששת גנט

תוכן עניינים:

יום בששת גנט
יום בששת גנט

וִידֵאוֹ: יום בששת גנט

וִידֵאוֹ: יום בששת גנט
וִידֵאוֹ: מלחמת ששת הימים - באנימציה 2024, אַפּרִיל
Anonim

בזמן שבראדלי וויגינס ומארק קוונדיש מתמודדים על תהילה בששת הימים של גנט, אנחנו זוכרים את ביקורנו בט'קויפקה לפני כמה שנים

קשה להחליט אם הסצנה שאנו עדים לה היא מרוץ אופניים עם אווירת מסיבה, או מסיבה עם מרוץ אופניים שמתקיים סביבו. Drum 'n' Bass מפמפם דרך רמקולים ענקיים בזמן שהתקליטן מערבב מנגינות בזמן למירוץ ו-MC מקפיץ את הקהל. מרכז המסלול, שבדרך כלל יהיה נווה מדבר של רוגע לרוכבים ולמכונאים להתכונן לכל מרוץ, במקום עמוס בצפיפות בצופים, וברור שכולם במצב רוח חגיגי.

אני לא יודע במי לצפות: הגיבור המקומי אילג'ו קייס בדרך לניצחון משכנע נוסף במירוץ הדרני, או קבוצת החבר'ה כמעט בוודאות שעומדת להיפצע קשה במהלך משחק שיכור הכולל שימוש בכל אחד מהם. גבו של אחרים, בסגנון קפיצת מדרגה, כדי לנסות לפנות ערימה של כוסות בירה באורך 4 מטרים.בעוד קייס המנצח מקיף את ההערצה מהיציע, זורק את זר המנצח שלו לגברת צעירה שישבה ממש משמאלי, חגיגה נמרצת עוד יותר מתפרצת במרכז המסלול. האסון הממשמש ובא נמנע (בינתיים), הזינוק המשתכר הפליג נקי מעל הערימה לכבוד הצועק של כל הסובבים אותו. הגיע הזמן להוסיף עוד כוסות.

תמונה
תמונה

שיא מסלול

כמה שעות קודם לכן כשהגענו לוולודרום Kuipke של גנט בבלגיה, התקבלו בניחוח של נקניקיות, בצל מטוגן ובירה, זו הייתה תמונה קצת יותר רגועה. אבל עכשיו, המסיבה בעיצומה והבירה הבלגית בשיאה. זוהי המהדורה ה-73 של מה שהפך לאירוע איקוני וללא ספק אחד היוקרתיים ביותר בלוח השנה של מירוצי המסלול. המסלול קצר ב-166 מטרים בלבד, כך שהבנקאות תלולה להפליא. ברור שהרוכבים מתייחסים לדברים ברצינות רבה ורוצים להציג מופע, אבל נראה שחלק מהצופים לא מודעים לעובדה שיש אפילו מרוץ אופניים שמתקיים.

לא ברור איך האירוע הפך למירוץ חצי מסיבה-חצי אופניים הזה. מירוצים של שישה ימים למעשה מתארכים את הטור דה פראנס בכמעט שני עשורים. מקורו בבריטניה בסביבות 1875, זה פשוט כלל רכיבה במשך שישה ימים ללא הפסקה, זו הייתה האובססיה המעט סדיסטית של אנשים לחוזק פיזי וסיבולת. הוא הוגבל לשישה ימים בלבד מסיבות דתיות, שכן יום ראשון נחשב ל'יום מנוחה'.

המטרה הייתה שהרוכבים ישלימו כמה שיותר הקפות, ויבחרו לעצור ולנוח או לישון רק כשהם מרגישים צורך. התוצאה הייתה תערובת של תצוגות מדהימות של סיבולת רכיבה על מסלול (חלקן דווח כי עברו למעלה מ-3,000 ק"מ במהירות ממוצעת של כמעט 23 קמ"ש - קרוב ל-500 ק"מ ביום), עם עייפות בלתי נתפסת ואפילו מקרי מוות. התוכנית לאירוע הערב מספרת על הרוכבים באותם ימים ראשונים כמי ש'נרדמו על האופניים שלהם ולא התעוררו'. ברור שהדברים שונים מאוד היום, ואנחנו לא מצפים שמישהו יירדם בברים.ובכן, לא הרוכבים לפחות.

תמונה
תמונה

הסתובב בריבועים

מירוצים של שישה ימים היו פופולריים גם בארה ב וזה היה כאן הפורמט המקורי שונה. בהרגשה שהאירוע פשוט אכזרי מדי, פותח סגנון חדש של מירוץ 'תג' לשני גברים, כך שכל רוכב יוכל לנוח 12 שעות ביום בזמן שבן זוגו יצא למסלול. האירוע הראשון מסוג זה נערך במדיסון סקוור גארדן בדצמבר 1898, וממנו הגיע השם 'מדיסון' לאירוע הסיבולת הקלאסי של שני גברים שאנו מכירים היום. מה שהפך את האירועים לפופולריים יותר, כמו מאמץ הסיבולת, היה החסות, מה שאומר שהרוכבים יכלו לתבוע פרסים כספיים נכבדים. פריחת הפופולריות באירופה גרמה לאירועים שנערכו באולימפיה של לונדון בשנת 1923 ובוומבלי בין השנים 1936 ל-1939. ששת הימים הראשונים של גנט היה בשנת 1922.

רק בעידן שלאחר המלחמה הציג מארגן בריטניה רון ווב הפסקות בין המפגשים, ובעצם יצר את הפורמט הנהוג היום, אך בשל זלזול מהמסורתיים נאלץ לקרוא למירוץ 'שישה' בתור מתנגד ל'שישה ימים'.עם זאת, המנצחים הכלליים היו הצוות (שני רוכבים) שהשלים את מספר ההקפות הרב ביותר בששת ימי התחרות הרצופים, כאשר אירועים כמו מירוצי הדרני ומדיסון היו חשובים במיוחד מכיוון שהם אפשרו למרוכבים "לעבור סיבוב" מיריב לעומת ספרינטים ומבחנים בזמן. עם זאת, בסופו של דבר, כל המירוצים הם קריטיים, שכן ספירת הנקודות היא זו שמכריעה את המנצחים במקרה של שוויון בהקפות.

בשבת שבה מבקר רוכב אופניים, כל רוכב ישלים קרוב ל-100 ק מ במהלך האירועים, שנמשכים מ-20:00 עד 02:00.

תמונה
תמונה

חזרה למסיבה

יש חלוקה ברורה בוולודרום. בעלי עניין רב יותר במירוץ, בדרך כלל המפוכחים יותר, מתיישבים ביציע ומציצים לאורך הצדדים התלולים של המסלול. אלה כאן למסיבה צוברים במרכז וצופים במירוץ הנמשך כמו חומת מוות מעליהם.

הצפייה מתוך מרכז המסלול היא גם מהפנטת, כזו היא הקרבה שלכם לפעולה, וגם מסחררת, כזו היא המהירות שבה הרוכבים עפים מסביב למסלול (קרוב ל-70 קמ ש בספרינטים). הייתי שם את החוויה איפשהו בין להיות בבור מוש לבין רכיבה על ירידים, או אולי שניהם בו זמנית. אוהדים חרוצים מריעים ומזמרים בקול רם, מברכים על ההצלחות של הרוכבים האהובים עליהם. אחרים פשוט מריעים ומזמרים בקול רם בלי קשר.

כשאנחנו חוזרים למקומותינו לקצת הפוגה, עוד שאגה ענקית מתפרצת מהמסיבה. הפעם זה 'אדם למטה' אבל נראה שהקהל שמח לראות גבר שיכור נכשל לא פחות מאשר מצליח. עכשיו הרבה אחרי 01:00 אבל המסיבה, כך נאמר לנו, תימשך עד אור הבוקר. אני יכול לחשוב על דרכים הרבה יותר גרועות להעביר את ליל החורף הקר.

מוּמלָץ: