אנחנו מסתכלים אחורה על חמישה מהספרינטרים המצליחים ביותר בטור דה פראנס
Andre Darrigade
בין אמצע שנות החמישים לאמצע שנות השישים, הצרפתי אנדרה דאריג'דה הוכיח את עצמו כאחד מהספרינטרים המוכשרים ביותר ומנצחי השלבים הפוריים בכל הזמנים, וקיבל 20 ניצחונות ו-12 מקומות שניים במהלך הקריירה שלו, כמו גם זכייה בשלב הראשון בשיא 5 פעמים. מאזנו של דאריגיד גם זיכה אותו בסולם הכללי בתחרות הנקודות ב-1959 וב-1961.
Freddy Maertens
מארטנס הוא אחד משני האנשים היחידים (השני הוא הצרפתי צ'רלס פליסייה) שזכו בשמונה שלבים בטור בודד, הישג שהשיג במהדורת המירוץ של 1976. למרות שהוא רכב רק שלושה טורים, חמישה ניצחונות בשלב ב-1978 ושניים ב-1981 הספיקו כדי לזכות בחולצה הירוקה בכל ניסיון, מה שמבטיח שהוא ייזכר כגדול בכל הזמנים.
Erik Zabel
בעוד שהוא היה פחות נפיץ וחזק ממארטנס, האצן הגרמני אריק זאבל היה עקבי ושלם יותר - 12 ניצחונות הבמה שלו ב-14 טורים הספיקו כדי לזכות בחולצה הירוקה בשש הזדמנויות רצופות בין 1996 ל-2001. פיטר סייגן צפוי לאתגר את השיא הזה - הוא יהיה במצוד אחר חולצה ירוקה חמישית ברציפות השנה.
מריו ציפוליני
האיטלקי השנוי במחלוקת רכב שמונה טורים בין 1992 ל-2004 אבל מעולם לא ראה את פריז. למעשה, הוא מעולם לא הרחיק לכת מהשלב ה-11, ובדרך כלל נטש ברגע שהמירוץ הגיע להרים. למרות שמעולם לא התחרה הרבה מעבר לשבוע הראשון, סגנון הרכיבה האכזרי שלו וכישרון הספרינט העצום גרמו לו לקבל 12 ניצחונות בשלב, כולל ארבעה ניצחונות רצופים ב-1999.
Mark Cavendish
הצלחתו יוצאת הדופן של הרוכב הבריטי מ-2008 עד 2012, שבה טען ל-23 ניצחונות בשלב, זיכתה אותו בכינוי הטיל Manx. הקומה הקטנה שלו אומרת שהוא לא מייצר הכי הרבה כוח, אבל הסגנון השפוף שלו הופך אותו לאווירודינמי ביותר. 28 הניצחונות שלו ממקמים אותו במקום השלישי ברשימת כל הזמנים עבור רוב הזכיות, ברמה עם ברנרד הינו וקצת אחרי אדי מרקס (34).
