גלריה: לעזאזל ובחזרה ב-Paris-Roubaix 2019

תוכן עניינים:

גלריה: לעזאזל ובחזרה ב-Paris-Roubaix 2019
גלריה: לעזאזל ובחזרה ב-Paris-Roubaix 2019

וִידֵאוֹ: גלריה: לעזאזל ובחזרה ב-Paris-Roubaix 2019

וִידֵאוֹ: גלריה: לעזאזל ובחזרה ב-Paris-Roubaix 2019
וִידֵאוֹ: מה לעזאזל קורה בעיסאוויה? טוב ששאלת! 2024, מרץ
Anonim

אוסף של תמונות מה-Paris-Roubaix 2019. תמונות: Presse Sports/Offside

האם אי פעם נמאס לך להסתכל על תמונות מפריז-רובה? אני לא בטוח שאתה יכול. חסרים לו רכסי ההרים העצומים של איטליה והוא לא יכול להתקשר אל החמניות הצהובות הנוקבות של הטור דה פראנס. אין מי ים כחולים קריסטל כמו מילאנו-סן רמו, וגם אין העלים החומים והחומים של איל לומברדיה.

בינתיים, ל-Robaix חסרה האשליה האופטית של גבעות תלולות שנעלמות למרחוק בליאז'-בסטון-ליאז' ובסיור פלנדריה. ובכל זאת, איכשהו, רובה הוא עדיין הגזע היפה מכולם.

למה? ובכן, זה כנראה המירוץ היחיד בלוח השנה שבאמת מפחית כל רוכב ורוכב למצב תמותה. אף רוכב לא נמלט מסבלם של החלוקים. הסלע הנפוליאון הנוקשה אינו מבחין במי הוא נותן לנקב או למי מתרסק.

כל רוכב שמגיע לוולודרום מגיע אליו ריק. כל רוכב יראה בהגעה לסיום ניצחון בפני עצמו.

רבים יתלוננו על כמה המירוץ אכזרי. איך זה משאיר את גופם ריק במשך ימים ואיך זה הגרלה והכל משחק מזל שכולם חוץ מאחד בטוח יפסידו.

רבים נשבעים שלעולם לא יחזרו אבל הם כמעט תמיד עושים זאת. כשברנרד הינו זכה במהדורת 1981 של פריז-רובה, הוא סימן דעה זו כמעט בצורה מושלמת.

לבש את חולצת הקשת בתור אלוף העולם, הברטוני הקשוח אמר לעיתונאי ש'פריז-רובה זה שטויות'. שנה לאחר מכן, Hinault רכבה דרך הגיהנום מחדש.

מוּמלָץ: